מדי פעם מתרחש במרפאה חוק הזוגות או לעיתים אפילו חוק השלשות… כשמגיעים שניים/ שלושה כלבים או חתולים עם בדיוק אותה הבעיה. המקרה הפעם כמובן קשור לאותה מקריות. באותו יום, הגיעו שני כלבים שסבלו ממכת חום בהפרש של כשעתיים האחד מהשנייה. שניהם היו בוקסרים, אחד העונה לשם מיקו ואחת העונה לשם ללה. מיקו היה בוקסר בן 3 שנים בריא ושמח, זה היה ביום קיץ חם ומיקו לצערנו הגדול נשכח במכונית למשך כ 20 דקות. כשהגיע למרפאה הוא נישא על ידי בעליו ולא היה בהכרה. מיד מסיפור המקרה הבנו מה הבעיה וכשמדדנו טמפרטורה רקטלית למיקו היא היתה יותר מ 42 מעלות. ללה, גם היא כלבת בוקסר, בת 7 שנים הגיעה למרפאה גם כן נישאת על ידי בעליה. הם סיפרו כי יצאו לטיול בפארק וללה התנשמה יותר מהרגיל ובקולות רועשים מבדרך כלל ובדרך לכאן נראה שהתעלפה. כשמדדנו טמפרטורה לללה המד חום הראה 41.5 מעלות. מיקו וללה סבלו ממכת חום, מצב מסכן חיים בחיות מחמד ובמיוחד בכלבים.
מכת חום מוגדרת כטמפרטורה קיצונית או עודף חום (היפרתרמיה), בו הגוף אינו מסוגל לווסת ולסלק את עודף החום, וכתוצאה מכך נגרם נזק לרקמות ולמנגנונים שונים. כלבים רגישים יותר מחתולים למכת חום (אני לא מכיר חתול שיצא לטיול או לעבודה בחוץ ביום חם…). בעיקר רגישים כלבים בעלי עודף משקל, כלבים מגזעים בראכיצפאליים בעלי אף פחוס (כדוגמת פקינז, פאג, בוקסר וכו') כלבים החיים בחוץ וחשופים לשמש וכלבים שעשו פעילות גופנית בעלת מאמץ פיזי (כמו ריצה בחוף הים או הליכה ממושכת) במזג אוויר חם ולח כמו בקיץ בארץ. מנגנון ויסות החום או תרמורגולציה של הכלב אחראי על כך שטמפרטורת ליבת הגוף נשמרת בטווח צר וקבוע הנע בין 38.5-39.5 מעלות. שמירת טווח זה מתאפשרת על ידי מספר מנגנונים שמווסתים את החום שהחיה צוברת למשל, מהסביבה ביום חם, ובין החום שהחיה פולטת לסביבתה. הדרך העיקרית בה כלבים מקררים את עצמם היא בהלחתה- נשימה מהירה בפה פתוח התורמת לאיבוד חום בעיקר מהלשון. דרך נוספת היא בהזרמת דם מוגברת לאיברים כמו העור והאוזניים ,דבר שתורם גם כן לאיבוד חום לסביבה. כלבים כמעט ולא מזיעים (מעט, דרך כפות הרגליים) כמונו, ומכיוון שהלחתה היא צורת איבוד חום בהרבה פחות יעילה מההזעה, כלבים רגישים הרבה יותר מאיתנו למכת חום. מכת חום בכלבים גורמת לנזק רב מערכתי, המערכות שעלולות להיפגע הן: מערכת העצבים, שריר הלב, כבד, כליה, מערכת העיכול, פגיעה בייצור האנרגיה התאית ופגיעה בקרישת הדם. עודף חום בכלב מתבטא בתחילה בסימנים קלינים של התנשמות מהירה בפה פתוח, ריור, הלחתה, דופק מהיר, שלשולים, הקאות, חוסר מנוחה ואפטיה. ככל שמצב עודף החום (היפרתרמיה) מתקדם, הנשימה תהפך לכבדה יותר, הריור יגבר, הכלב יראה סימנים של מצוקה נשימתית וצבע החניכיים יהפך לאדום כהה ואף לסגול. בהמשך הכלב עלול להתמוטט, לאבד את ההכרה ולהתעוות- דבר היכול להביא למותו של הכלב. כיצד ניתן לטפל במכת חום בבית? במידה והכלב מראה את הסימנים הללו או את חלקם, יש להעבירו למקום קריר ומוצל ולנסות לקררו בעזרת הרטבת גופו והפרווה במים. יש לדאוג להביאו לאזור מאוורר או להשתמש במאוורר. אין לנסות לקרר את הכלב באמצעות מים קרים או קרח. חשוב להבין, כי אין זה מספיק רק לקרר את הכלב, אלא יש להביאו למרפאה הוטרינרית בהקדם האפשרי! במרפאה יעבור הכלב בדיקה פיסיקאלית להערכה ראשונית ותילקחנה לו בדיקות דם להערכת רמת ההתייבשות, פגיעה באיברים פנימיים ומנגנון הקרישה. בדיקות נוספות שתלקחנה יכולות לכלול א.ק.ג ולחץ דם להערכה לבבית. טיפול במכת חום מחייב אישפוז והשגחה אינטנסיבים הכוללים בין היתר- טיפול תומך במערכות השונות (לב, נשימה, כליות ומערכת העיכול), טיפול בעוויתות במידה וקיימות, קירור הכלב, מתן נוזלים, מתן פלסמה וחמצן במידת הצורך וניטור המדדים החיוניים. מה הסיכויים של כלב לשרוד מכת חום? זה כמובן תלוי בהרבה גורמים אבל לצערנו כחצי מהכלבים לא ישרדו את היממה הראשונה.
יש מספר אמצעים פשוטים למניעת מכת חום: ● בימי הקיץ החמים, יש להימנע מטיול ארוך בשעות עומס החום, ויש להקפיד על זמינות מים עבור הכלב. ● יש להימנע מפעילות גופנית בעלת מאמץ פיזי מתמשך בשעות בהן עומס החום רב. הדבר נכון לכל הכלבים ובמיוחד לכלבים בעלי אף פחוס. ● אין להשאיר כלב ברכב סגור או ברכב לא מאוורר, אף לא לזמן קצר. ● יש לדאוג לצל ומקור מים זמינים לכלבים הנמצאים בחוץ. ● שמירה על משקל נכון עבור הכלב, כלבים שמנים מתקשים להתקרר יותר מהרזים.
אז מי שהצליח לנחש בין השורות מה עלה בגורלם של מיקו וללה בוודאי הבין שמיקו הגיע אלינו במצב קשה מאוד ועל אף הטיפול האינטנסיבי שקיבל הוא נפטר זמן קצר לאחר ההגעה. לעומת זאת, ללה, לאחר טיפול אינטנסיבי ומסור של כיממה שכלל בתחילתו בעיקר קירור ונוזלים ובהמשך גם טיפול לשאר מערכות הגוף שעלולות היו להיפגע, הראתה שיפור יפה במצבה ושוחררה לביתה להמשך התאוששות והחלמה.